תבונה למרחקים

הקולות בראשי התחילו לדבר בלחש,

רגוע כזה.

לא שהסדר הושב על כנו או שהם נאלמו דום אפילו לרגע,

פשוט נדמה שאני אוכל סוף סוף להתרווח על כסא הנדנדה הקאריבי שלי,
לזמן למרפסת את חברי המועצה שבראשי,

וננהל שיחה קונסטרוקטיבית.

לשם שינוי.

מוזיקת מחשבות 3: פרא שקט

פרא שקט חזק צועק לעוף לגבוה לצוד לדמוע
סדר בבלגאן ירוק עוצמה פסים שבוע נימים כחול
דם מסלולים ציורים אשליות אין כניסה לעזור או לפגוע
ילד-גבר אחותי לשמוע בית פינה ים אחיזה
הפסקה לא בטוחה מתרכז שוב לשמוע או שלוש או ימינה
סמלים אדונים לצוות לצעוד מה אמרתי יש או אין לי
פינה מסודרת חלקה מתכרבלת עמוסה לא קריא מתכסה
אם כנפיים מציירות בשמיים מסדר לא יציב הפרעה התרעה
מכוון מתמיד הרפתקה לבד לא בודד עצמוני התאמות ירוק
אדום תכלת חום טשטוש פתאומי מהיר נעלם תהליך הסתגלות
ארוך מתמיד או אלי לא נגמר על המשמר עין אחורית
הצ'קרה סתומה מעט משתדלת לא לעצום הרפיה אופציונאלי
שיגעון לא בא לי באופן טבעי עובדת חושבת היינו אז מה
לא להישען שוקע לא צבעים לצעוד אחורה לא טבעי
עין שלישית מקדימה לא רואים כן כן כן מאוזן
נגטיבי תעמדי מול המראה תדקלמי איזה מנטרה לגלי אלפא
רעש מסווה עצמו מאחורי שקט תעמדי תטיילי תצעדי תלמדי
°360 נקודת התחלה או סוף לא משנה תעצבי ותניחי
הסקת? כבר אמרו אז מה השתנה אמצעים כבר
לא צריך לצעוד למים מינוס משוואה זה המחיר
גיבור חוזר הביתה יום הולדת השראה תקווה לא לשכוח
לצחוק.

מוזיקת מחשבות 2: אומנות או למות

אומנות או למות, לכבות את המנוע לא לגלוש
להרגיש להתעכב פרטים חשובים יקירים געגוע
מחזיק מתחזק תמונה מדברת מנתחת קור רוח מהול
מקבע אפשרויות מיקוד עוצמה נתינה אכזריות לעצמי
מקום ראשון חברות נאמנות לשקר לרפד לרסס להסתיר
אין חצי דרך לבחור לצעוד לשקוע להסתכל מחשבות
מודעות אין נחמה תמיד שמות של בנות אמוציונאלית
אנליטית לוחמת צמר גפן לא ממכר יפה מה אומר אילו
יכולתי גם אפשרות לא לפסול להתמקד פעולות מוחיות
תנועה חול פרטים יותר יפה מבפנים מתמקדים
אין תחושה התעלות רחמים אלוהים דעה או תקווה בדידות
יחידות התמכרות תחושה זיכרונות ימים שבועות ספירות
מעגלים שיקוי אהבה תחינה שוב מהתחלה זיכרון עד מתי
עד בלי די הקשרים מוחיים זיכרון לא מודע מה עומקו
הרפיה ספירה לאחור נקודת התחלה ניתן לתקן קבצים
מושחתים אין יותר מסלולים או פינות קדימה או אחורה
מסלול הליכה בדרך חשוב לא פחות איכות רדידות בטחון
מדומה אשליה גיבורה לא נודע כוח עזר חבר נאמן
מצפון הנעה עצמית ערנות נחישות מטרה נעלה מתחסדת
מאגר של מילים כוונה מתכווננת שורש חוויה התעמקות
יגיעה מייגעת מייסרת רותחת אין דבר התמדה סבלנות
תבונה מנצחת דימויים חלומות ריחות נהר מרחף מנגינה
מתחברת במוחי לא זוכרת נספגה עוד תופיע תתרכזי
געגוע לבית לומדת להקשיב לקול הפנימי, נו תגיד משהו.

מוזיקת מחשבות 1: אהבה ואמונה

אהבה אמונה אדישות אלימות חיוך שמחה אושר אלוהים
ברכה שירה ברבור בריכה ים דקל אמא אבא שרה
פחד כאב צלקת כח אומץ תעופה המראה אבידה
המצאה נסיגה אכזריות חברות געגוע חלומות בעתה
ריצה שכיבה ירוק פרח אדום לבן ריח צהוב כחול פסים
מקטרת הרים סטלה אינדיאני סמלים מקהלה מלחמה סוסים
סוכריות צבעים שקיעה קשת שלווה הפנמה איטיות אנליטיות
קר שלם כדור פלא מחזיק מונע ירידה אל תברח
תהיה חזק עליות ירידות רכבת הרים 220 שירה שקיעה
מלאכים בשחור תפילה מתאחדת לכדור אש גדול ציפור אש
עפה בשמיים נושאת מסרים תפילות בקשות הגיגים
אחות קטנה בזיכרון את מתנדנדת, אפשר לאהוב בדיעבד?

האם סגנון חלימה יכול לעבור בתורשה?

אני הולכת בלילות הלוך ושוב בבית שלי כדי להרגיש כמה שיותר הרגשה של בית

כי עוד מעט לא יהיה לי

אני מנסה לשנן מיקומים של חפצים כדי לזכור בדמיון איך זה נראה

אני בעצם הולכת הלוך ושוב בתוך חיי כדי להרגיש כמה שיותר אני

כי אולי עוד מעט אהיה אחרת

אני שואלת כמה שיותר שאלות כדי שאזכור את ההסטוריה

כי היא אחראית לתחושת השייכות

אני הולכת עם תליון של אלוהים כדי לא לשכוח לא לנתק קשרים

עם גורמים בעלי עמדת כח ועם אנשים שעושים לי טוב

ורצוי ששתי התכונות יתקיימו באותו הגורם גם יחד

ובמקביל חזרתי לצייר שלוש נקודות ליד עין ימין כדי להזכיר לי להמשיך לטפח את הקשר עם

me myself & I

ושמתי לב שקיימים בי שני ניגודים או מצבים,

שבשניהם אני מוצאת את עצמי שוחה כמו דג,

דרמות ברמת דכאון של קפקא והומור עצמי נוקב

והכי מעניין כשזה קורה בו זמנית.

מאגר הברכות

שלחתי לך ברכה
הלוואי כבר שתגיע

התפללתי גם תפילה
אולי הערוץ הזה יותר פתוח

אני מנסה בכל ערוץ אפשרי
משהו חייב לעבוד

אולי תדליקי את הרדיו
על ערוץ הנשמות

הברכות נערמות מחכות בפתח
נצברות בערמות על דלתך
תפתחי את הדלת שלך
אל תפחדי להיות מאושרת
או אולי כבר שכחת איך
לבד זה קצת יותר מסובך
להתיר את סבך העצב
לנקות את הכתמים
צלקות לא עוברות
אבל הן מציירות משהו
סימני דרך
במסלול אל האושר?!
לא קל, אבל מעצב.

שיעורים והסקת מסקנות,

למה לקחת
את מה שנתת במתנה?
איך זה מתווסף למשוואה?
בטוח שלא להחסיר
כי כל חוויה מעצבת
אבל למה לעזאזל
כל שיעור כזה כל כך קשה ולא ברור?
במה זכיתי, כשסביבי הפסידו?
אולי זאת הגישה? או אותם מורי דרך
ולמה חוקי הטבע דורשים שלמשוואה שלי מתווסף
מה שלאחרים גורע?
ולאן מתנקזות כל המשוואות
ומה בכלל התועלת?
בטוח שאת יוצרי הסדרה הייתי מעצבנת
כמה שאלות יש לך ילדה?

אשמה, הנה היא שוב מתגנבת מציצה
איך זה שהיא שוב מופיעה?

הנה, לקח ראשון – מה התועלת בה?
לא ממש מוסיפה
ובטח אין טעם שתעכיר את האווירה
הנה, כמו קסם, תעלימי אותה ודי.

צעיר בגיל שבעים

צעיר בגיל שבעים
רודף שמלות כמו בגיל שבע-עשרה

מבוגר בגיל שלושים
לא מבין הומור או ילד

אני ילדה זקנה בגיל שלושים ושלוש
זוכרת את עצמי רק מגיל עשר
או כמעט

מה המסקנה?
מה את ממהרת?

היום שבו התחלתי לכתוב...

נימים מתחברים
לנהרות של מחשבות
כמו בעלה של האלמנדרה
נוצר לו ציר ראשי
גועש והחלטי
מתבהר מאדום לורוד ללבן
ואז פיצוץ
בוהק האור
מחשבה אחת ברורה צלולה
אומץ נסה!
זאת רק ההתחלה
תחזיקי חזק
תתרכזי תצללי
חדות ובהירות
הוסמכת ללוחמת
משבט הגבוהות.

ייסורי כתיבה

ייסורי כתיבה

אבל ממקום די נוח

לא תופסת מחשבה

הן מתמוססות לי במוח

ניסיתי לזכור מסר חשוב

לא יודעת אם אצליח לשוב

נו שויין,

רגל לא טובלת באותו הנהר פעמיים

ולי לא תזיק הטבילה במים

עדיף מלהתבונן מהצד,

היה להרגיש דפיקות לב משתוללות

שאיפה עמוקה נמהלת ברטט מרעיד

יו מן, אני מתרחבת מתמלאת באויר

אבל כמו שאמרתי,

שוב, מחשבה התחמקה לי

חזרתי לנקודת האפס

אבל במובן החיובי

של המילה.